יום שבת, 11 בפברואר 2017

הכנות אחרונות ופרידות

התרגשות. ימים אחרונים לפני הטיסה. הכנות אחרונות ופרידות.

(בגלל קוצר הזמן הפוסט הזה כבר נכתב מהודו)

זה מתחיל בהתרגשות, נמשך ברשימה אין סופית של דברים לטפל ונגמר בהיסטריה - בטוח לא נספיק!!
זה הזמן לנשום. לעצור. להכין רשימות. להבין שרוב הדברים ממש לא קריטיים ובעצם אפשר כבר עכשיו לנסוע, ולכן הכול חשוב אבל גם הכול בשליטה והכול בסדר גמור. נספיק בזמן. יהיה באמת בסדר.

כמה עצות חשובות לימים האלו:

1. לרשום הכול. זה עוזר להוריד עומס מהראש ולעשות סדר בדברים. לכתוב ליד כל דבר אם הוא באמת קריטי או לא (אבל באמת. הרוב הם ממש לא קריטים, והרבה גם בכלל לא חשובים).

2. למצוא זמן לעצמכם. הימים של הטיסה והימים הראשונים משוגעים מאוד ועמוסים מאוד ולכן לא יהיה זמן לעצמכם. זה עכשיו זמן טוב מדי פעם לעצור את ההכנות, לתת לעצמכם זמן איכות רגוע באיזור הבטוח שלך, איפה שנעים וטוב. זמן לדבר, לחשוב, לנקות את הראש, להתרענן. זה הרבה יותר יעזור להכנות לטיול מאשר עוד שעתיים של לחץ והיסטריה, וזה גם ימלא מצברים, שתהיו צריכים אותם בטיול.

3. לארוז בשכל וברוגע. לתכנן את האריזה. מה ארוז איפה. תיק אישי לכל אחד עם דברים קריטיים לטיסה ויום ראשון (פירוט בהמשך) ותיקים גדולים עם כל השאר. קחו בחשבון שלפחות חמש פעמים תחפשו משהו שארזתם ורוב הסיכוי שתצטרכו לפתוח הכול ולארוז מחדש שוב. למה? ככה זה.

4. תיק יום לטיסה. ברור לכולם אבל עדיין טועים (גם אנחנו). אז כדי שיהיה קל: בגדים להחלפה (אצל קטנים 2-3), ערכת עזרה ראשונה מינימלית כולל מוריד חום, פלסטרים, משהו ליובש בידיים ושפתיים (=לובלו) ובלי סכין ומספריים. המון אוכל וממתקים (הגדרנו ממתק לכל טיסה), משחקים לגדולים ולקטנים. בעיקר לקטנים מכמה סוגים. צילום של הכול - דרכונים, כרטיסי טיסה וכו. עטים / טושים / עפרונות לציור וכתיבה. מגבונים, ניירות טואלט, דברים בסיסיים שצריך בשביל להיות בני אדם אחרי טיסה - אבל רק מה שבאמת בסיסי. שימו לב שלא יהיה כבד מדי, יש לכם שעות להסתובב עם זה על הגב, זה חייב להיות סופר נוח.

פרידות.
אני רוצה לכתוב על זה במיוחד כי זה אחד הלקחים הגדולים שלנו (ותודה לאתי מאירי מצוות "המסע אל עצמי של ליאה ארד").
נסיעה ארוכה של כל המשפחה היא ממש התחלה חדשה, אבל היא גם פרידה מאוד מאוד משמעותית.
הפרידה הזו אצל ילדים מאוד משמעותית - פרידה מכל המוכר למשך המון המון זמן, בלי שתהיה להם תודעת זמן ושליטה על מה שקורה. הם בעצם נפרדים מכל מה שיציב ובטוח בחיים והולכים אל הלא נודע. גם למבוגרים זה מאוד משמעותי. פרידה מהחיים הנוכחיים ושינוי של הכול, באמת הכול. לפעמים מרוב ההכנות שוכחים את זה. אסור לדלג על זה -  זה שלב קריטי להצלחת הטיול.
אם לא ניפרד נרגיש שמשהו חסר, שמשהו לא הושלם, שנשאר מאחור משהו שצריך לעשות - לכן חשוב מאוד לעשות פרידה כמו שצריך. זה ייתן דחיפה חשובה מאוד לימים אחרונים מאושרים (מנסיון) ולהתחלת טיול מוצלחת (מנסיון).
כמויות האהבה שמקבלים במסיבות הפרידה הללו חשובות לנו מאוד ונותנות כוח גדול מאוד ודחיפה עצומה לפרידה טובה וטיול מוצלח.

אצלנו זו הייתה ההכנה שלקחה הכי הרבה זמן ולא מעט כסף.
לפני הנסיעה השלמנו בת מצווה (מוקדמת מאוד) ויום הולדת (מוקדם קצת).
לכל אחד מהילדים אפשרנו ודחפנו לעשות טכסי פרידה - מסיבות עם החברים וכל מה שצריך.
אנחנו נפרדנו מכל החברים בכמה מעגלים, מהמשפחה בכמה מעגלים ומהמון המון חברים.
היו לנו כמה שבועות שכמעט ולא היה לנו ערב פנוי, כמעט כל ערב הוקדש לפרישה של מישהו מהמשפחה ממישהו או ממעגל חברים כלשהו. זה היה נהדר ומרגש. קיבלנו כמויות אהבה עצומות. היה פשוט כיף מאוד.
אף פעם לא חשבתי שאגיע לזה - אבל היתה לנו תקופת פרידה פשוט מדהימה וכפית.





יום חמישי, 26 בינואר 2017

הכנות (2) - ביטוח

נושא כבד, אנסה לפשט ולקצר.

ראשית - זה יקרררר. הביטוח אצלנו הוא 8% מעלות הטיול כולו!
שנית - לעבוד עם סוכן. אם אני רחוק (מאוד), אולי לא נגיש (סביר), אולי לא במיטבי או שאין לי זמן לזה (כי קרה משהו) - אני רוצה שמישהו כאן ייצג אותי. ולכן כדאי לבחור סוכן טוב, ואם אפשר מישהו שיש לו נסיון עם ביטוח חו"ל, כי כמו בכל מקצוע - אין תחליף לנסיון. ובנוסף - זה לא יוצא יותר יקר. בדקתי.

כמה נקודות לשים לב אליהם:
1. צריך את ההרחבות "ספורט אתגרי" (אם זה לא טיול פנסיונרים אז חייבים, תקראו את האותיות הקטנות או שתאמינו לי) ו - "איתור וחילוץ", כדי שאם תתקעו בשום מקום יבואו לחלץ אתכם.
2. לעשות ביטוח מיד אחרי קניית הכרטיסים, כי הביטוח כולל גם ביטוח על ביטול הנסיעה כולה.
3. לעשות פוליסות נפרדות. חובה. כדי שאפשר לקצר או לבטל או לתבוע אחת בלי לפגוע באחרות.
4. לא לעשות ביטוחים נוספים כמו כבודה, פלאפון, לפטופ ודברים כאלו - סתם יקר ולא מחזיר את עצמו. מה שאפשרי (אם עשיתם פוליסות נפרדות) זה לשלם ביטוח כבודה בשביל אדם אחד ואז אם למישהו אחר אבדה המזוודה מי שמבוטח על כבודה יכול לתבוע.
5. לקרוא את הפוליסה. שתשימו לב שאתם מבוטחים כמו שצריך ומה שסגרתם באמת ישנו.
6. תפעילו גם את הביטוח של חברת האשראי. זה בחינם. מה אכפת לכם?
7. תרשמו במקום בולט את הטלפונים של הסוכן והטלפונים לחברה בזמן חירום, גם אצל הילדים. אם ייקרה משהו אתם לא יודעם מי ייצטרך להיות איתם בקשר.






יום ראשון, 27 בנובמבר 2016

לשחרר ;-)



לפני הנסיעה להודו אני חייב ללמוד לשחרר.

לשחרר את כל התוכניות והאחיזה החזקה במציאות, לשחרר את השליטה בכל המקרים ואת הידיעה מה אעשה בכל מצב, לשחרר את המחשבה שאני קובע הכול ולשחרר את החשיבה שתמיד צריך להיות מוכן להכל. פשוט לשחרר.

וזה קשה לי.
אני רגיל לתכנן כל דבר לפרטי פרטים, אני רגיל תמיד להכין תוכנית מגירה, אני רגיל לארגן כל דבר ברמה הגבוהה ביותר עם מענה לכל תקלה. ועכשיו פשוט צריך לשחרר.

לדוגמה - תוכנית הטיסה.
העדפתי טיסה פשוטה עם אלעל (בתקווה שהשביתות ייפתרו עד פברואר...) כי אין החלפת מטוסים ואין בעיה של אוכל כשר וכי הנחיתה היא במומבאי וגם אם מפספסים טיסה קל להגיע לגואה. בקיצור - מושלם. אבל זה מאוד יקר. אז שיחררתי והסתכמתי לטיסה עם הרבה יותר סיכונים מבחינתי. אני לא שולט בהכול, ויכולות להיות המון תקלות. ופשוט נתמודד איתם. ככה זה החיים.

לדוגמה - מה לקחת? מה התוכנית?
המחשבה הראשונה היא לקחת הכול - ספרים, משחקים, בגדים לכל מצב, עזרים, ועוד ועוד, ולבחור מסלול ולתכנן איפה נהיה ומתי וכמה. אבל אנחנו נוסעים להודו, בואו נירגע ונשחרר :-) אז ניקח מינימום ושם נסתדר. אז נתכנן רק שבוע קדימה, אז נחליט רק איפה נהיה בשבוע הראשון ומשם נזרום. פשוט להירגע ולתת לחיים לקחת אותי.

חברה שלנו עם ניסיון בהודו אמרה לי פעם בקשר לתוכניות על גבי תוכניות - אתה במקום שאתה אוהב, עם האנשים שאתה אוהב, ובלי לחץ זמן - מה כבר יקרה? בכל מצב תסתדרו ויהיה לכם טוב!
כנראה שהיא צודקת.